לא הייתי כאן בבלוג המון המון המון זמן. התגעגעתי. בינתיים הצטברו כאן מאות תגובות ספאם (שלא את כולם אתם רואים למזלכם, אבל אני כן), והבלוג שלי נראה יותר כמו חורבה מאשר כמו בלוג. אני מניח שגם ששת קוראי הבלוג הקבועים כבר לא נאמנים לו יותר. גרסת הוורדפרס שאני עובד עליה ישנה במיוחד, ואין לי כוח בכלל להתעסק עם זה. התוסף ששולח עדכוני אימייל לא עובד, וגם עם זה אין לי כח להתמודד (אם למישהו בא לעזור לי אני אשמח…).
אבל נעלמתי לא בגלל הבעיות הטכניות, ובוודאי לא כי לא היה לי מה לכתוב. הפולדר הרלוונטי במחשב שלי עמוס בהתחלות של רשימות חלקן אולי מעניינות. נעלמתי כי הייתי עסוק. הלימודים שלי הוציאו לי את המיץ, ו… טוב מספיק לקטר. התחלה חדשה לא?
אז אני חוזר. אני מתחייב לנסות ומקווה להצליח להוסיף פוסט פעם בשבוע שבועיים. מקווה שאט אט יחזרו קוראים, והמקום הזה יראה סימן קטן של חיים. אולי אפילו אשנה את העיצוב. שינויים עושים לי טוב. אל תופתעו אם יום אחד תיתקלו בלוק-אנד-פיל חדש.
הבלוג יעסוק באותם נושאים כתמיד. שאלות מעניינות ומחשבות על התחום אותו אני לומד, הגיגים פילוסופיים כאלה ואחרים (בעיקר על מדע), וחוויות/זכרונות מטיולים. וכמובן פה ושם גם דברים אישיים.
עמית גל הוא דוקטורנט להתנהגות ארגונית ואבא בהתהוות.
מוסיקאי, מתמטיקאי, מנחה סדנאות ומתכנת מחשבים לעת מצוא.
מטייל כל הזמן
mime כותב:
היי, אני פה…
18-10-2008, 4:46 pmamit כותב:
מה קורה מימה? מה חדש? מה שלום זיגפריד?
19-10-2008, 6:26 am