אני בד”כ נמנע מלספר בבלוג על מחקרים ספציפיים שאני קורא (פשוט, יש יותר מדי כאלה), אבל המחקר הזה שיעשע אותי כל כך שהרגשתי שאני חייב לספר. מדובר במחקר על השפעתו של כח. אין הכוונה לכח פיזי, אלא כח בהקשר הפסיכולוגי/חברתי. בד”כ כשמדברים על כח כזה מדברים על היכולת של אנשים מסויימים להשפיע על אחרים. לפי הגישה הזו, מנהלים ומנהיגים הם אנשים עם כח, לעתים גם לאנשים חכמים או אנשי מקצוע יוצאי דופן יש כח. אבל גם בסיטואציות יומיומיות, יש אנשים עם יותר ועם פחות כח, ומאות מחקרים ניסו ועדיין מנסים להבין כיצד הכח הזה משפיע על התנהגותנו. עד כדי כך מושג הכח משפיע על חיינו, שיש סוציולוגים ופסיכולוגים שטוענים שניתן להסביר כמעט כל התנהגות אינטראקטיבית במונחים של כח או רצון להשיג כח והשפעה.

המחקר הזה קצת שונה. במקום לבדוק איך כח שיש לאדם אחד משפיע על אחרים, הוא בודק האם אנשים שיש להם כח חסינים יותר מהשפעה ולחץ של הסביבה. בסה”כ האדם, כיצור חברתי, הוא די קונפורמיסט. כולנו מכירים את המושג “לחץ חברתי”, ובתקשורת מרבים לדבר על “התנהגות נורמטיבית” (בעיקר בהקשרים של התנהגות לא נורמטיבית – אבל זה סיפור אחר), ואלה רק שניים מהביטויים היומיומיים שמביעים קונפורמיות. יש, כמובן, גם המון מחקרים שמראים את זה באופן יותר מדעי (מפורסמים מאד, למשל, הניסויים של אש). מעניינים במיוחד ניסויים שמראים איך אנו מושפעים מדברים שאין ביניהם ובין “לחץ חברתי” דבר. למשל, אם יגידו לנו להמציא שם למוצר חדש, ויתנו לנו דוגמאות לשמות של מוצרים קיימים דומים, השם החדש שנמציא ייטה להיות דומה לדוגמאות שראינו. בקיצור, בני אדם (בעיקר בתרבות המערבית, בה נעשים מחקרים כאלה, אבל לא רק שם) הם יצורים די דוגמטים, וההשפעות האלה חזקות ולא תמיד מודעות כפי שמוצג (באופן מוקצן, על גבול הלא-אמין) בסרטון הזה.

המחקר של גלינסקי ושות’ מצליח להראות שתחושת כח גורמת לאנשים להיות דוגמטים פחות או כפי שהם מנסחים זאת (בתרגום חופשי) “מושפעים פחות מהלחץ של הסיטואציה”. באופן אישי, אני חושב שזה די אינטואיטיבי (שלא לומר ברור כשמש) שכך הוא הדבר, ושאין מדובר בממצא חדשני ויוצא דופן. ובכל זאת, החוקרים עשו סדרה של חמישה ניסויים, אשר בכל אחד גרמו לחלק מהמשתתפים (באופן אקראי) להרגיש בעלי כח יותר מאשר קבוצת הביקורת (בכל ניסוי עשו מניפולציה אחרת). בכל ניסוי היתה משימה קצת שונה, ובכולם הראו באופן שאינו משתמע לשני פנים שאנשים עם כח הושפעו פחות מהסיטואציה. לסיום הם דנו בהשלכות של הממצאים, ובפרט לכך שלדוגמטיות המופחתת יש לא רק יתרונות, אלא גם חסרונות. הניסוי הראשון שהם עשו היה בדיוק מה שתיארתי למעלה – המצאת שם חדש ברקע של דוגמאות קיימות, אבל אני רוצה להתמקד בניסוי השני – כיוון שבו מצאו החוקרים ממצא מעניין במיוחד שקשה למצוא לו הסבר טריוויאלי.

בניסוי השני הם ביקשו ממשתתפים לדמיין שהם מגיעים לכוכב חדש ופוגשים חיה (חיזר) שאיננה קיימת על כדור הארץ, ולאחר מכן לצייר את אותה חיה. כאמור, חצי מהמשתתפים עברו מניפולציה שגרמה להם לחוש כבעלי כח רב, וחצי מהמשתתפים עברו מניפולציה שגרמה להם להרגיש בעלי כח מועט. בנוסף, לחצי מהמשתתפים (מכל קבוצה) נתנו דוגמא לחיה כזו שהמאפיין הבולט בה הוא שיש לה כנפיים. לחצי השני לא נתנו שום דוגמא שהיא. באופן מובהק מאד, אנשים עם מעט כח הושפעו מאד מהדוגמא – כ37% מהם ציירו חיה עם כנפיים (לעומת פחות מאחוז אחד שציירו חיה עם כנפיים שכלא הוצגה להם דוגמא). לעומת זאת, הדוגמא לא עשתה הרבה רושם על המשתתפפים בעלי הכח. רק 11% מהם ציירו חיה עם כנפיים לאחר שהוצגה להם דוגמא, לעומת 10% שציירו כנפיים בלי דוגמא. תימוכין נאים להשערת החוקרים.
power-wing
מה שהחוקרים לא מסבירים לנו, זה מדוע, במצב שלא ניתנת דוגמא למשתתפים, האנשים בעלי הכח נוטים לדמיין חיות עם כנפיים הרבה יותר מאשר אנשים בלי כח (10% לעומת פחות מ1%). אסור לשכוח, מדובר בניסוי אקראי לחלוטין – סטנדרט הזהב במחקר הפסיכולוגי, והסיכוי להטיות הוא די זניח. ההבדל היחיד בין הקבוצות הוא הבדל בתחושת הכח, וההבדל בין הנטיות בשתי הקבוצות לצייר כנפיים הוא גדול מאד. המסקנה הבלתי נמנעת מנתונים אלה היא אחת: כח נותן לך כנפיים.



תגובות

  1. אסף כותב:

    ובשולי הפוסט (המענין, תודה) הרעיון שתחושת כוח וחסינות מפני השפעה הן תכונות שפסיכולוגים מייצרים באופן מניפולטיבי…

    לא יודע באיזה ארץ אתה, אבל בארץ שלי הוידאו מחזיר: This video contains content from Channel 4, who has blocked it in your country on copyright grounds.

  2. amit כותב:

    תודה על התגובה. גם אני מתייחס בזהירות (ולעתים גם בשעשוע) למניפולציות ניסוייות בפיסכולוגיה. אני מעריך את הנסיון של חוקרים בכלל להמשיג את הגורמים שמשפיעים על התנהגותנו, ומעריך את הנסיונות לתת למושגים אלה פרשנות אמפירית. אבל לפעמים, במיוחד כשמדובר במערכים של ניסויי מעבדה, זה מעלה שאלות ומעורר תהיות יותר מאשר מסביר התנהגות.

    לגבי הסרט, הגיוני שאם אתה בבריטניה אז הסרט יהיה מוגן, שכן מקורו בבריטניה. מדובר בסרטון עם דרן בראון שאני מניח שאתה מכיר את הדברים שהוא עושה.

הוספת תגובה