לפני שלושה ימים היתה לי שיחת טלפון מרגשת במיוחד. היא לא היתה ארוכה במיוחד, או בעלת תוכן יוצא דופן וחדשני. הדוברת (יכולתי לזהות בקלות שמדובר בדוברת) בצד השני של הקו לא הזדהתה, אבל מיד זיהיתי מי זו. השיחה נמשכה כ 2-3 דקות ונשמעה בערך כך (לא מתחייב על ציטוטים מדוייקים)
אני: הלו?
היא: אההה….אהההה…אההה….ווווווו…..
אני: בה….בה….בה…..אהההההההההה…בה.גה.גה.
היא: וווווווו……אה.אה…אההההה
אני: אה….אה….אווווווווו….
היא (מתפרצת לדברי): בה.בה.בה.בה.בה.ווווווווו……
אני: אייייייייי……אווווו…….בה.בה.גה
היא: ווווווו…..בה..בה…בה…בה.ווווווו
….
….
….
ואני שואל, איך אפשר לא להימרח כשהבת שלך מזהה את הקול שלך לראשונה בטלפון ומגיבה בהתרגשות גלויה וחסרת מעצורים…
הנה גם כמה תמונות:
עמית גל הוא דוקטורנט להתנהגות ארגונית ואבא בהתהוות.
מוסיקאי, מתמטיקאי, מנחה סדנאות ומתכנת מחשבים לעת מצוא.
מטייל כל הזמן
הוספת תגובה