לילדה שלי היו בלילות האחרונים כמה חלומות רעים. עכשיו, כשאני עצמי לא נרדם, אני מעלה באוב פוסט שהתחלתי לכתוב לפני שנתיים על חלומות, ולא סיימתי. באותה תקופה הילדה שלי, בת קצת יותר משנה, גילתה את נפלאות יוטיוב. היא ישבה לי על הברכיים נשענה עלי וצפתה בסרטונים. אני ניסיתי לעניין אותה ביצירות איכות ובקלאסיקות טלויזיוניות, היא העדיפה פו הדוב. גם קלאסיקה גם איכותי – אין ספק שיש לה טעם טוב. למה נזכרתי בזה? כי ערב אחד ישבתי וחיפשתי ביצועים מוסיקליים ייחודיים. נתקלתי בסרטון המדהים הזה.

שר היער של שוברט. איזה שיר! איזה ביצוע! דיטריך פישר דיסקאו פשוט מדהים כאן. שימו לב לתנועה המינימלית. פישר-דיסקאו מזיז כמעט אך ורק את פיו. מעט תנועות עיניים, עוד פחות מזה תנועות ראש, וזהו. ומזה יוצאת כל כך הרבה דרמה (להשוואה, הנה סרטון עם ג’סי נורמן שזקוקה להרבה יותר מזה בשביל הדרמטיות). כשראיתי את זה לראשונה נדהמתי, הייתי מרותק. זה עורר בי מחשבות על ביצוע מוסיקלי באשר הוא, שהייתי כמובן שמח לחלוק איתכם, אבל לבת שלי היו תוכניות אחרות. חלומות בלהות של משוררים פחות עניינו אותה, מרדפים ביער בלילה סוער, נסיונות פיתוי, פחד, ואב שמגיע לפתח הבית עם ילדו המת לא היו כוס התה שלה, והיא העדיפה לצפות בחלומות בלהות של דובים:

רגע הגילוי שבעצם היא החליפה חלום בלהות אחד באחר שיעשע אותי מאד. מה שעוד היה נחמד הוא שגם המוסיקה של פו הדוב טובה ואיכותית. נכון, נו טוב, אין על שוברט, באמת, אבל גם המוסיקה בסרטים הקלאסיים של דיסני עשויה היטב. לא מזמן זה עלה בשיחת חברים, שבעצם הסרטים של דיסני (הקלאסיים לפחות) נותנים חינוך מוסיקלי די טוב. המוסיקה אמנם קליטה ולהיטית שכזו, אבל יש בה לא מעט רבדים ומורכבויות שמוצאים היום רק לעתים רחוקות במוסיקה פופולרית, ועוד כזו שמיועדת לילדים (לא עוד בייבי מוצרט החד-גוני והמיותר). אחרי מאות האזנות (וצפיות) בסרטי סינדרלה, שלגיה, פו הדוב, ספר הג’ונגל ואחרים, אני חייב לציין המוסיקה שם פשוט טובה, ולעתים קרובות אני מגלה איזה פן נסתר, ציטוט לא טריוויאלי, מעבר הרמוני מרתק ולא צפוי – החבר’ה האלה כתבו מוסיקה עשירה וטובה.

ולסיום עוד קטע מוסיקלי מאותה תקופה. חג שמח.



תגובות

  1. נעמי כותב:

    פשוט תודה על השיתוף ביופי של מחשבות… אופס – חלומות.

הוספת תגובה