אני מסכים מבין את הצורך בגרפים שונים על אותה קבוצת קודקודים.
לגבי ‘מרחק החיפוש’ - אני לא מכיר את המונח הזה. מה שאתה מתאר ‘כמרחק החיפוש’ הוא למעשה המסלול שנבחר/נמצא בחיפוש. בהינתן גרף כלשהו - המרחק הקצר ביותר הוא קבוע. הזמן למציאת המרחק הקצר ביותר תלוי באלגוריתם החיפוש. האלגוריתם החמדני שהצעת נקרא דייקסטרה והוא רץ בזמן פולינומיאלי (ביחס למספר הקשתות בגרף). אהי מניח שאתה מכיר את זה.

אתה בעצם אומר שאם יש יותר קשרים ללא אינפורמציה אז הסיכוי למצוא את המרחק הקצר ביותר בין שני קודקודים תוך כדי הילוך אקראי יורד. גם עם זה אני מסכים רק שזה לא היה מובן מהניסוח בפוסט. אלא אם ‘מרחק חיפוש’ הוא מונח סטנדרטי שמתאר את זה ואני פשוט לא מכיר אותו.

אגב, ברגע שמתייחסים לזה כך, יש משפחות שלמות של אלגוריתמים (לא תמיד יעילים) שמתעסקים בתכונות של גרפים ובפעולות על גרפים - חיפושים, טיולים, מציאת קליקות, רשתות זרימה וכו’.

ואגב תיקון קטן - זה לא שכיוון שיש יותר קשרים אז יש פחות אינפורמציה ולכן המרחק גדל (בהינתן גרף המרחק הוא קבוע), אלא זמן החיפוש גדל.

אני עוסק בדמוקרטיה ישירה, ומנסה לברר כיצד יכול להיווצר תיאום בין קבוצה של אנשים. ברור שיש השפעה חשובה לאופי ואיכות הקשרים, על הדרך בה מגיע לתיאום בתוך קבוצה.

שמחתי על המאמר, ואני מוסיף אותו למועדפים שלי.

תודה על הרשימה המעניינית.
אני כבר מחפש זמן רב ביוגרפיה טובה על ברהמס, אשמח לדעת איזו ביוגרפיה שלו אתה קראת,

תודה

3. הכבדה היא דרך להפוך פרסום כלשהו לפרסום אמת. או, אם לנסח את זה הפוך: בפרסום ללא הכבדה קל לשקר, ולכן אי אפשר לסמוך עליו. העקרון הזה עובד לכל דבר, בין אם הפרסום מעיד על תכונות ובין אם הפרסום מעיד על מצב כמו קשר חברתי. זהבי נותן כמה דוגמאות לזה בספר שלו. 

2. אני לא חושבת שבעיית הקשרים הוירטואליים מורידה מהתועלת של שימוש בטכנולוגיה לצורך תחזוקת קשרים אמיתיים. אם לא היתה כל תועלת, הרי שלא היינו טורחים להשתמש בכלים האלה. ניסח את זה יפה קליי שירקי כשהגדיר טכנולוגיה חברתית ככל מה שפגיע לספאם, כי ספאם זו הדוגמה האולטימטיבית של ניצול הקלות של קשר שאין לו עלויות.
בתכל’ס, כדי לשמור על האיכות של “מקומות” המשתמשים בטכנולוגיה חברתית צריך להגן עליהם כל הזמן מספאם. אם לא עושים את זה אז מהר מאוד הם מתדרדרים לחוסר ערך מוחלט. ברשתות חברתיות כל אחד אמור לשמור על האיכות של הסביבה הפרטית שלו, ומי שלא עושה את זה — הרשת שלו אולי גדלה, אבל ערכה יורד.

1. קשרים חלשים מהעידן שלפני הוירטואליה כללו הכבדה קטנה, כמו למשל הכרות פא”פ עם בן משפחה, התכתבות בדואר, או רקע משותף בתחום כלשהו. היום קל הרבה יותר ליצור קשרים כאלה, אבל אני לא חושבת שזה הופך אותם לפחות חשובים או אמיתיים מהעבר. אני חושבת שהיתרון הגדול בטכנולוגיות החברתיות הוא בדיוק בזה: שהן מעשירות אותנו מאוד בקשרים חלשים.
יחד עם זאת, יש הבדל בין קשר חלש (אבל אמיתי) לבין קשר וירטואלי לחלוטין שרשום רק במערכת הממוחשבת אבל לא משאיר שום חותם על האנשים שאמיתיים שמאחוריו. ואם אין דרך לבדוק את החותם של הקשר, אין דרך לדעת אם הוא רק וירטואלי או שיש בו ממש.