Comments for דברים שרואים משם

Comment on לומדים שפה by דנה

דנה — Tue, 09 Dec 2008 04:05:42 +0000

אותי הדהימה גם צורת הלימוד. עצם זה שהיא קולטת הכל גם בלי נסיון מכוון מאיתנו ללמד. לפעמים אני לוקחת את נעמה ל”שעת סיפור” בספריה, שם היא בדרך כלל נהנית לשלוף את כל הספרים מהמקום ולשוטט ברחבי הספריה והיא כמעט אף פעם לא באמת יושבת מול האשה שמקריאה את הסיפור (שלא כמו שאר הילדים המנומסים וה”מחונכים”). הייתי בטוחה שהיא לא מקשיבה למתרחש ועסוקה בשלה ומבחינתי זה היה בסדר גמור. הופתעתי מאד לגלות יום אחד שכשאני שרה לה את אחד השירים משעת הסיפור היא מזהה ואף עושה את התנועות בהתאם (הזזת אצבעות וכדומה). הסתבר לי שגם כשהיא לא “משתתפת” היא קשובה, לומדת, זוכרת ומבינה הכל.

והערה לגבי זה שהיא מתפוצצת מצחוק כשיש מילה אחת המייצגת שני דברים שונים - יש לה חוש הומור נהדר, ולפעמים היא אפילו “מספרת” בדיחות בעצמה כשהיא עושה דברים שלא בהקשרם הרגיל, ולזה גם מתלווה חיוך וסוג של הזמנה לצחוק משותף. אם המשפט הראשון שלה יהיה “יהודי נוצרי ומוסלמי…” אני ממש לא אתפלא…

Comment on התנצלות ויציאה לדרך חדשה by amit

amit — Sun, 19 Oct 2008 03:26:02 +0000

מה קורה מימה? מה חדש? מה שלום זיגפריד?

Comment on התנצלות ויציאה לדרך חדשה by mime

mime — Sat, 18 Oct 2008 13:46:11 +0000

היי, אני פה…

Comment on ספר מבקרים by דוביק

דוביק — Thu, 16 Oct 2008 21:07:49 +0000

ענקיים

Comment on על יזמות ויזמים by חגית

חגית — Wed, 08 Oct 2008 17:56:11 +0000

אני יזמית. דיואי מתחבב עליי כדלהלן:
אין ספק שהאימפולסיביות היא פן הכרחי בבואנו להגדיר יזם.
כנ”ל לגבי ההרגל הבלתי נסבל להיות אימפולסיבי, כמו גם היכולת (אינטיליגנציה, לצורך הענין) לנתב את האימפולסיביות שלך למחוזות עסקיים.
מעבר לכך, הכסף הוא בוודאות לא צד בקרב מי שקם ועושה. מה לעשות שכסף הוא אינדיקציה מצוינת למדוד הצלחה, אך לפחות בקרב היזמים שאני מכירה כולל אותי, המניעים העיקריים
הם “בעיות” אישיותיות, הצורך לקום ולהניף דגל של משהו שאתה מאוד מאמין בו, הצורך האדיר להוכיח שהרעיונות המשונים שלך הם אכן נהדרים וברי ביצוע, צורך לשנות את פני הדברים כפי שאתה חי אותם, הצורך להשאיר חותם…
כל אלה להערכתי קשורים לאגו. בין אם בצורה חיובית ובין אם לאו.
וגם קצת לחינוך, אבל גם חינוך ייכנס בסופו של דבר למטריית האגו.
כדי לקום ולעשות צריך “ביצים”.
“ביצים” בהגדרה, היא תכונה שעמוק בפנים קשורה לאגו. כמוה גם הצורך להשפיע, לשנות,
לחדש…
כל אלה הם “הפרעות” אישיותיות חיוביות שאינן קשורות לכסף.
מי שמחפשים כסף הם דווקא ה”פחדנים” יותר, שילכו בתלם הצפוי ויתקדמו במשרות רמות
שגם המרשימה ביותר בהן תהא בעלת תלוש משכורת ומצנח זהב.
יזמים הם דווקא אלה שהיו שורדים יותר זמן בטבע כי הם עשויים מחומר הישרדותי שיודע להפסיד ולהמשיך לדבר הבא עם יותר כח ויותר אמונה.
אני די עיפה אז סליחה על חוסר הסדר במחשבות.
יזמות היא אופי בלתי נשלט. צורך.
המשך יבוא.
גמר חתימה טובה.

Comment on על המצב הפרדיגמטי של מדע הארגון by אורן צ.

אורן צ. — Tue, 07 Oct 2008 20:08:21 +0000

אני חושב שזה תלוי מי מפרסם את הספר. סתם ספר לימוד אולי לא נחשב (בחלק מהתחומים) כי הוא לא מחדש אלא מלקט ומסכם אבל כאשר אתה מפרסם את הטקסט-בוק באחת ההוצאות המובילות זה בד”כ כי ההוצאה פנתה אליך שתכתוב את הספר וכאן יש היזון חוזר - ההותאה פנתה אליך כי יש לך שם של מוביל בתחום ואז פרסום הספר מקבע אותך כמוביל בתחום. ספרים כאלה נחשבים גם נחשבים (אם כי אין לי מושג מה קורה עם ספרים בתחום שלך).

Comment on על המצב הפרדיגמטי של מדע הארגון by amit

amit — Mon, 06 Oct 2008 23:58:48 +0000

אם קוהן היה פשטני, מה אני?
ובהחלט ייתכן שיש כמה פרדיגמות דומיננטיות שכל אחת בפני עצמה היא “מדע נורמלי”. הבעיות מתחילות לצוץ כשפרדיגמות כאלה עוסקות באותן תופעות, מציעות התייחסויות תאורטיות שונות, אבל לא מוכנות להכיר אחת בשניה. אבל זה כבר נושא לרשימה בפני עצמה.

Comment on על המצב הפרדיגמטי של מדע הארגון by גיל

גיל — Mon, 06 Oct 2008 22:23:30 +0000

טוב, קוהן היה קצת פשטני לפעמים. לדעתי המצב בהרבה דיסיפלינות היום הוא שיש כמה פרדיגמות מתחרות שכל אחת מהן יכולה להיחשב כמדע תקין בפני עצמה בלי קשר אחת לשנייה.

Comment on אמא, אבא, בלוג… by amit

amit — Mon, 06 Oct 2008 22:08:21 +0000

עדכון קטן לגבי האירוניה שבלידת בית:
לפני כמה ימים ראיתי באינטרנט שהבית בו נולדה נעמה עומד למכירה. היו גם תמונות של הבית. איזו צביטה חזקה בלב. איזה זכרונות. בסה”כ גרנו שם שנה אחת. בארץ אחרת. ובכל זאת…. מוכרים את הבית של נעמה… (ואין לי כסף לקנות אותו. רק בשביל זה הייתי צריך להמשיך לעבוד בהייטק)

Comment on על המצב הפרדיגמטי של מדע הארגון by amit

amit — Mon, 06 Oct 2008 21:52:58 +0000

גיל - בכוונה הגבלתי את עצמי לתחום של חקר ארגונים. בתחום הזה החשיבות של ספרים, למשל לצורך קביעת קידום, פחותה מזו של מאמר. לא שאלתי ספציפית לגבי ספרי לימוד, אבל ההערכה שלי שספרי לימוד נמצאים במעמד פחות עוד יותר - הם הרי לא מחדשים דבר (מעבר לארגון מחדש של החומר, תרומה שבעיני היא לא פחות חשובה, אבל מסתבר שפחות מוערכת על ידי אחרים).

בהחלט ייתכן שספרי לימוד לא ייפתרו את הבעייה, אבל הבאתי לפחות שני נימוקים למה הם עשויים לעשות זאת, ונראה לי שקוהן עומד לצידי בסוגייה הזו (לא שזה אומר משהו, אבל זה נחמד לא להיות לבד). כמובן שיהיו ספרי לימוד שלא יצליחו. אבל יהיו גם כמה שיצליחו והם עשויים, על פני כמה דורות של תלמידים (ומהדורות חדשות של הספר) להגדיר פרדיגמה שלטת. זה לא יקרה מייד כמובן. בהיעדר ספרים, אין שום סיכוי (בעיני לפחות) שזה ייקרה שכן לא יהיה מה גרעין התגבשות סביבו הפרדיגמה יכולה להתפתח.

הפסקה האחרונה שלך בעצם חוזרת על מה שאמרתי, רק בסדר הפוך. יש הסכמה רחבה שאין פרדיגמה שלטת, אין הסכמה שצריך כזו. על הקביעה הזו אין ויכוח. הנסיון שלי הוא להסביר למה, ומה עשוי לשבור את שיווי המשקל הזה.

עוד דבר שניסיתי לטעון זה ש”מצב המשבר” שחקר הארגונים נמצא בו עכשיו, ו”מצב המשבר” שקוהן מדבר עליו הם לא אותו מצב ושיש להם מאפיינים שונים. אצל קוהן, מצב משבר נמצא תמיד בין שתי פרדיגמות - אחת יוצאת ואחת באה. המצב בחקר ארגונים שונה - מעולם לא היתה פרדיגמה, ולכן אני חושב שהמאפיינים של “מצב המשבר” שונים בין אלה שממתח קוהן, לבין מה שקורה בתחום חקר הארגונים עכשיו.