דברים שרואים משם

הכשל האקולוגי הוא קודם כל כשל לוגי של הסקת מסקנות על פרטים בקבוצה מתוך מידע על הקבוצה בכללותה. לטובת אלה שהגיעו לכאן בטעות, כי חיפשו משהו על סביבה ירוקה ואורח חיים בר-קיימא, אפצח בדוגמא מהתחום הזה. בשנת 2008 פליטת גזי חממה לאדם בישראל עמדה על 5.3 טון בשנה. בצרפת, לעומת זאת כל אדם זיהם, בממוצע, […]

הבלוגר המצויין גן אנוכי כותב על טקס כיבוי האורות שמגוחך בעיניו, על אנרגיה, כורים גרעיניים ושמירת הסביבה. זו כמובן סיבה מצויינת להצטרף לחגיגה ולהוסיף כמה מחשבות משלי לעניין, במיוחד כיוון שהתובנות שלי שונות לחלוטין משלו.
אז האם כדאי או לא כדאי לבנות כורים גרעיניים? ובכן, אני חושב שלא כדאי. אבל לא בגלל שהם מסוכנים יותר משיטות […]

קודם כל, דרגו את חברי הכנסת הטובים בעיניכם כאן: www.allourideas.org/knesset. הסברים ודיון בשאלה כיצד כל זה קשור לחכמת ההמון, ותאוריות של דיסוננס קוגניטיבי בהמשך.
המושג חכמת ההמון הפך להיות כמעט שם נרדף לעידן האינטרנט הנוכחי. ויקיפדיה היא דוגמה נהדרת לאיך טכנולוגיות מידע מאפשרות יצירה והנגשה של ידע באמצעות שיתוף ידע. הרעיון פשוט – כל אחד […]

זוהי חוויה שעובר בצורה כזו או אחרת כל סטודנט למדעי החברה, בעיקר בפסיכולוגיה וסוציולוגיה. ניסויי מילגרם על ציות לסמכות. המהדרין גם משלבים אמצעים אורקוליים כדי לחסוך מעצמם את ההסברים. הנה למשל לינק לסרט של הBBC על הניסויים: http://www.youtube.com/watch?v=BcvSNg0HZwk&feature=PlayList&p=106674D9BC6F922E&index=0&playnext=1 וזה החלק הראשון שלו:

הרעיון של הניסויים פשוט. מספרים לנבדקים שהם אמורים לתת שוק חשמלי למישהו (שהם […]

אני אתחיל מהסוף. לכו לקרוא את הספר “הברבור השחור” מאת נסים טאלב. אבל אחרי שהפנמתי כמה מהמלצות הספר, אני ממליץ גם לכם – קראו את הספר בזהירות ובספקנות, אבל עם ראש פתוח. הספר הוא רב מכר היסטרי בארה”ב וכנראה קצת פחות כאן בארץ. יש לספר בעיות – הוא כתוב בצורה מבולגנת ואסוציאטיבית, בהחלט אפשר היה […]

אני בד”כ נמנע מלספר בבלוג על מחקרים ספציפיים שאני קורא (פשוט, יש יותר מדי כאלה), אבל המחקר הזה שיעשע אותי כל כך שהרגשתי שאני חייב לספר. מדובר במחקר על השפעתו של כח. אין הכוונה לכח פיזי, אלא כח בהקשר הפסיכולוגי/חברתי. בד”כ כשמדברים על כח כזה מדברים על היכולת של אנשים מסויימים להשפיע על אחרים. לפי […]

אחת המטרות של מחקר בכלל, ומחקר במדעי החברה בפרט, היא מציאת הסברים לתופעות שונות. להבין למה ואיך הן קורות. למצוא סיבות. ואולם, סיבתיות היא דבר חמקמק. קשה לדעת לפעמים מה גורם למה, ועוד יותר קשה לדעת “מה היה קורה אילו” – שאלה שנמצאת בלב ליבה של הבנת קשרים של סיבה ותוצאה. המחקר המדעי פיתח שיטות […]

כמו שהזכרתי בפוסט קודם, אחד האתגרים הגדולים בחקר ארגונים הוא היכולת להתמודד (הן בתאוריה והן בפרקטיקה) עם דפוסי התנהגות שעל פניו אינם נראים רציונליים. רוב המודלים שמנסים להסביר התנהגות בארגונים (קבלת החלטות, פרודוקטיביות וכד’) מניחים בצורה כזו או אחרת התנהגות רציונלית (כזו שמטרתה להשיג תועלת אופטימלית במגבלות הסיטואציה). כאלה הן למשל רוב הפרדיגמות המקובלות בתורת […]

לא כתבתי הרבה מאד זמן. עומס בלימודים. יש אמנם כמה רשימות שמתבשלות על אש קטנה כבר כמה זמן, ובקרוב, כך אני מקווה יבשילו, אבל בבלוג המצויין של גדי אלכסנדרוביץ התפרסם מאמר, ראשון מסדרה כנראה, על משפט הקומפקטיות בלוגיקה וזה העיר שדים רדומים שגרמו לי מהר מהר לכתוב רשימה חדשה. אני רק מזהיר מראש שחלקים מהרשימה […]

תער אוקאם (occam’s razor) הוא עקרון “מטא-לוגי” (הסבר עוד מעט). בניסוחו הפופולרי (והמעט לא זהיר) הוא אומר את הדבר הבא: “בהינתן שתי תאוריות המסבירות את אותו אוסף תופעות – התאוריה הפשוטה יותר היא הנכונה”. לא זהיר כי: א. מה זה תאוריה פשוטה יותר? ב. מה זו תאוריה נכונה? חוץ מזה שזה לא הניסוח המקורי של […]