קניתי פסנתר. בדרך חזרה מהחנות אל האוניברסיטה מצאתי את עצמי מדמיין על הקשר בין מה שאני לומד עכשיו לבין מה שקניתי כרגע. איזה כיף, אחרי הרבה זמן בלי פסנתר אני אוכל לשוב ולנגן. דמיינתי את עצמי מנגן בקונצרט. ובקהל ישבו כל המורים שלי. במיוחד הנס, המורה לתאוריה ארגונית שהצהיר על עצמו בשיעור הראשון שהוא חובב מושבע של המוסיקה של ברהמס (הם חולקים אותו שם פרטי). אז אם ככה, זה כבר לא סתם קונצרט, זה קונצרט מוסבר או הרצאה-קונצרט שבו מסבירים את המוסיקה של בראהמס באמצעות מושגים מתאוריה ארגונית. אחרי נגינה של אינטרמצו של ברהמס בתור התחלה (חביב עלי במיוחד אופוס 117 מס. 2) מתחיל החלק העיקרי של ההרצאה…
לרשימה המלאה »רשימות בנושא ‘מוסיקה ומסביב לה
רמזתי כבר ב”רשימת הקריאה” שלי, שתגיע רשימה אחרת, משמעותית יותר עבורי, רשימת האזנה, מאין קורות חיים מוסיקליים. (אני מזהיר מראש שזו רשימה ארוכה. כדאי להצטייד בסבלנות.)
כבר הרבה שנים רצה בקול המוסיקה תוכנית עם דני אורסתיו שנקראת ה”קונצרט שלי”. כל תוכנית מארחת סלבריטי מוסיקלי יותר או פחות אשר פורס את רשימת ההאזנה שלו על פני שעתיים […]
התאונה שלא קרתה למוסיקה
תגובה לראיון עם מיכל זמורה-כהן בעיתון הארץ
בשנת 1991 התחלתי ללמוד באקדמיה למוסיקה בירושלים בחוג לתאוריה וקומפוזיציה. בין מורי היתה גם מיכל זמורה כהן. אני אתחיל מהסוף – באותה שנה “נפתחו אוזני”. עד לאותו רגע לא יכולתי להאזין למוסיקה א-טונאלית. שנברג היה מוקצה מחמת מיאוס. אפילו הינדמית השמרן יותר. שלא לדבר האוונגרדים האחרים שרק שמם גרם לי לרצות לסתום את האוזניים. בסוף […]
לרשימה המלאה »
עמית גל הוא דוקטורנט להתנהגות ארגונית ואבא בהתהוות.
מוסיקאי, מתמטיקאי, מנחה סדנאות ומתכנת מחשבים לעת מצוא.
מטייל כל הזמן
